מהו דיכאון?
דיכאון היא הפרעה המאופיינת בסימפטומים במספר מישורים, המשפיעים ומחזקים זה את זה באופן מעגלי, כמעין
מעגל קסמים.
1. המישור הקוגניטיבי:
מחשבות אשם ופחיתות ערך, השתלטות מחשבות שליליות של האדם על עצמו, על חייו ועל העתיד, תוך כדי התעלמות
מכל פרט חיובי.
לדוגמא: אני אפס, הכל רע בחיים שלי, כלום לא ישתפר לעולם.
אדם שפוטר מעבודתו וכתוצאה מכך יסבול מדכאון, עלול להתעלם מכך שיש לו משפחה תומכת, ילדים בריאים ועוד -
ויראה רק את הרע שבחייו.
2. המישור הרגשי:
עצב עמוק (יגון), ייאוש, לעיתים עצבנות.
3. המישור הפיזיולוגי:
חולשה, חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר, שינויים בהרגלי השינה, חוסר חשק מיני, חוסר עניין ועוד.
4. המישור ההתנהגותי:
ירידה משמעותית בתחזוק הקשרים החברתיים, חוסר פעילות (השארות במיטה כל היום) ועוד.
מעגל הקסמים פועל כך שהמחשבות השליליות מייצרות רגשות דיכאון וחרדה, הגורמים להתנהגות בלתי אדפטיבית
(שכיבה במיטה וחוסר פעילות), אשר מחמירה את המצב הפיזיולוגי (היעדר הפעילות גורמת לירידה בלחץ הדם, באדרנלין
ובשאר מדדי הגוף, ולכן העייפות והחולשה מחמירים), וכך למעשה נוצרת מציאות המצדיקה את המחשבות השליליות
(אכן הופכים לבודדים, לחסרי מסוגלות וכדומה).
הטיפול בדיכאון
הטיפול בדיכאון מתמקד בחזרה לתפקוד רגיל, הן באמצעות בניית תוכנית הדרגתית של משימות התנהגותיות בהתאם למצבו
של המטופל ובסביבתו הטבעית, והן באמצעות עבודה קוגניטיבית שמטרתה העצמה ושינוי המחשבות השליליות.
מטרות המשימות ההתנהגותיות הינן הגברת תחושת המסוגלות (הצלחה במשימות, גם אם מדובר במשימות "קטנות") ועוררות
של הגוף (הזרמת אדרנלין ושחרור סרוטנין במוח).
במקרים של דיכאון בינוני וקשה מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי מסוג SSRIs.
