הגרה פלדמן            
        פסיכותרפיסטית מוסמכת, MSc
          
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
              סכמה תרפיה
                 050-7803644
                    כפר-סבא 

 

 
 
מהן הפרעות חרדה?
 
חרדה היא רגש נורמטיבי וחשוב, המגן על האדם ומאפשר לו להתמודד או להמנע ממצבים המסוכנים לו.
תגובת חרדה מוגדרת כ"הפרעה" כאשר היא מופיעה בצורה קיצונית הפוגעת באיכות החיים של הפרט ומפריעה
לו לניהול אורח חיים תקין.
הגורמים להפרעות אלו לא תמיד ניתנים לאיתור, אך לרב ניתן למצוא עדויות לנטייה גנטית משפחתית וכן לאירועי
חיים מלחיצים שונים.
הפרעות החרדה הן ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסיית מבוגרים, מתבגרים וילדים. על-פי ההערכה, כ-20 אחוזים
מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מהפרעת חרדה כלשהי.
התגובות של החרדה הינן תגובות פיסיולוגיות, כגון: תחושת קוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, סחרחורת, תחושת ניתוק,
נימול ועוד, וכן תגובות פסיכולוגיות, כגון: פחד להשתגע או לאבד שליטה.
הפרעות חרדה הוא שם כולל לקשת רחבה של הפרעות, בין היתר:
 

OCD (הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית / הפרעה טורדנית-כפייתית):

מאופיינת במחשבות חודרניות וטורדניות ובדחף לבצע טקס מרגיע אשר מבטל את האיום שבמחשבה.
לרב מדובר במחשבות ובדחפים הקשורים לנקיון ורחצה, לספירה, לארגון וסדר, לאגירת חפצים, לחזרתיות ווידוא,
ולמחשבות ודאגות המלוות בטקסים מנטליים (טקסים של חשיבה, כגון: התרכזות במחשבות "חיוביות" בכדי לבטל
מחשבת דאגה או אסון).
לדוגמא: אדם סובל ממחשבה טורדנית ששכח לסגור את הגז / הדלת / החלון וכד', ומחשבה זו מלווה בדחף לבדוק שוב
ושוב את הגז / הדלת / החלונות בבית, בכדי למנוע נזק לו ולבני משפחתו (שירפו חיים / שיכנסו גנבים וכד').
יש להדגיש כי המחשבות הטורדניות גורמות לסבל רב ומלוות בתחושה שעד שלא יעשה הטקס המבטל, המחשבה ואי הנוחות הנילוות לה לא יחלפו לעולם. המחשבות האובסיסביות ניחוות על ידי הסובלים מהן כמחשבות לא הגיוניות ומביכות, לרב הם מתביישים לשתף אחרים במחשבות אלו וחלקם רואים בהן כסימן לחוסר שפיות. אך לא כך הוא ! גם המחשבה וגם הטקס ניתפסים על ידי האדם כלא הגיוניים ("אגודיסטוניות"), ולכן הן אינן סימן לאי-שפיות.
 

הפרעת פאניקה - עם או בלי אגורופוביה:

מאופיינת בהתקפי חרדה קשים ופתאומיים, המופיעים בגלים וללא אזהרה.

ההתקפים מאופיינים בסימפטומים פיסיולוגיים, כגון: סחרחורת, יובש בפה, תחושת ניתוק מהגוף, נימול, דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה, תחושת עילפון ועוד. וכן בחשש כבד מאובדן שפיות, ממוות או מאובדן שליטה.

כאשר בעקבות התקפים אלו האדם מתחיל לחשוש להתרחק מביתו או מרגיש צורך לצאת אך ורק בליווי, תופעה זו נקראת אגורופוביה - שהינה שם כולל למצבים בהם האדם מגביל עצמו לאיזורים מסוימים בלבד (רק בבית / ברחוב / בעיר וכן הלאה).

 

חרדת בריאות (היפוכונדריה):

חרדה המלווה באמונה שהאדם סובל ממחלות שונות או ממחלה ספציפית. הפרעה זו מאופיינת בכאבים ובתחושות פיזיולוגיות
אשר לכאורה מסמלים את קיום המחלה, וכן בבדיקות חוזרות ונישנות או דוקא בהימנעות מרופאים ובדיקות.

 

חרדה חברתית:

מאופיינת בחרדה ממצבים חברתיים, תוך דגש על כך שהאחרים במפגש ישימו לב שהאדם מסמיק, רועד, מזיע וכדומה, וכן ישפטו אותו, ישפילו אותו ויבקרו אותו. 

החשש הוא כה כבד עד שהאדם הסובל מחרדה זו ינסה ככל האפשר להמנע ממצבים חברתיים או ירגיש סימפטומים של התקף חרדה אם יהיה במצב כזה ובמיוחד אם ירגיש שהפוקוס עובד אליו.

 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית:

תגובת חרדה לארוע טראומטי נקודתי (כגון: אונס, תאונה, תקיפה וכד') או לחוויה טראומטית ממושכת (כגון שבי או התעללות בילדות / ע"י בן/בת זוג).

הסימפטומים השכיחים של הפרעה זו כוללים פלאשבקים מן הארוע (חוויה מחודשת של הארוע, החוזרת על עצמה שוב שוב באופן חודרני ובלתי נשלט, וגורמת לסובלים מההפרעה לשוב ולחוות את החוויה הקשה שוב ושוב), המנעות מדברים או ממקומות המזכירים את הטראומה, הפעלת מנגנון דיסוציאציה (ניתוק רגשי), עוררות יתר (יכול לכלול קשיי שינה, קופצנות, עצבנות, קשיי ריכוז ולעיתים התקפי פאניקה).

 

פוביות ייחודיות (פוביה ממעליות / מחרקים / מכלבים / מטיסות ועוד):

פחד חזק ממשהו ספציפי המלווה בהמנעות ככל האפשר מחשיפה לאותו אובייקט או מצב. כאשר מתקיים מפגש עם האובייקט המפחיד, לרב האדם יגיב בסימפטומים פיסיולוגיים של חרדה.

 

הפרעת חרדה כללית:

דאגה הנתפסת כמוגזמת, במישור אחד או יותר של חיי היומיום, אשר אינה קשורה להפרעת חרדה אחרת. מלווה בלפחות שלושה מתוך הסימפטומים הבאים: אי-שקט ותחושה של קיום "על הקצה", עוררות-יתר אוטונומית (שלשול, הזעות, דפיקות לב ועוד), עייפות מוגברת, קשיי ריכוז, רגזנות, מתח שרירי, הפרעות בשינה.

 

חרדת מבחנים:

מופיעה בזמן התכוננות או הגעה למבחן, ומאופיינת ב:

סימפטומים רגשיים של לחץ, חרדה, מועקה, מתח.

סימפטומים פיזיים, כגון: רעד, בחילות, הזעה, כאבי בטן ושלשולים.

סימפטומים קוגניטיביים, כגון: חסימה ("בלקאאוט"), קשיי ריכוז, אמונות שליליות (אני בחיים לא אצליח, בעבר הצלחתי רק כי המבחן היה קל, אני גרוע וכד').

סימפטומים התנהגותיים, לדוגמא: קבעון על מקום הלימוד והארגון, למידה כפייתית או המנעות מלמידה.

הסיבות לחרדה זו קשורות לרב לפחד מכשלון או מהצלחה, להערכה עצמית נמוכה ומותנית, לפרפקציוניזם, להיעדר
מיומנויות למידה ולנסיון כושל בעבר.

 

ניתן לטפל בהפרעות החרדה באמצעות פסיכותרפיה, באמצעות טיפול תרופתי או שניהם.
הטיפול הפסיכותרפויטי המומלץ לטיפול בהפרעות חרדה על-ידי ארגוני הבריאות הבינלאומיים הינו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.

 

טיפול CBT בחרדות - קווים כללים:

הטיפול בכל אחת מהפרעות החרדה הינו שונה בהתאם לייחודיות של כל אחת מהן, אך עקרונות הטיפול דומים בכולן.

הטיפול יתמקד:

1. בזיהוי המחשבות והאמונות המשמרות את ההפרעה, איתגורן והחלשתן.

אמונות לדוגמא:

- "אם לא ארחץ את ידיי בצורה טקסית מסוימת בכל פעם שאגע באדם אחר, אגרום לילדיי לחלות ולמות" - אמונה המאפיינת
סוג מסוים של הפרעה טורדנית-כפייתית.

- "אם אצא החוצה לבדי, לבטח אחטוף התקף פאניקה, אאבד שליטה ולא יהיה מי שיעזור לי" - אמונה המאפיינת אגורופוביה
המתפתחת כתוצאה מהופעת התקפי פאניקה.

- "אם אדבר לפני הכתה, אסמיק באופן מעורר רחמים, אשכח מה רציתי להגיד ואביך את עצמי" - אמונה המאפיינת פוביה חברתית
וחרדת ביצוע ועוד.

2. בהתנסות מעשית בכל המצבים מהם האדם נמנע כתוצאה מאותה הפרעה, לדוגמא:

- לא לרחוץ ידיים במצבים בהם האובססיה לעשות זאת מופיעה.

- להתנסות ביציאה לבד מהבית, באופן הדרגתי.

- להתנסות בדיבור מול קהל, ואולי אף לשתוך טעויות באופן מכוון (על מנת לבחון עד כמה זה יהיה מורגש או מביך).

וכן הלאה.

 כל ההתנסויות המעשיות (חשיפות) נבנות באופן הדרגתי, מהקל לכבד, בשיתוף המטופל, לפי רמת מוכנותו ובהסכמתו.

 

 

 

 
הגרה פלדמן, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית,
כפר סבא
 050-7803644 :טלפון
 
 
בניית אתרים - טואול