גישת הסכמה תרפיה (או: טיפול ממוקד סכמה) התפתחה בארה"ב בשנות ה-90, על ידי ד"ר ג'פרי יאנג.

זהו טיפול אינטגרטיבי המשלב בין הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, הטיפול הפסיכודינמי וגישות הממוקדות ברגש
(גשטאלט, טיפול ממוקד רגש).

טיפול זה אינו קצר מועד והוא מתאים לבעיות בעלות היקף רחב יותר - בעיות ממושכות המלוות את האדם במהלך 
חייו ובאות לידי ביטוי בהיבטים שונים, לדוגמה: בעיות וקשיים במערכות יחסים בינאישיות, דימוי עצמי נמוך, קושי
להתמודד עם מגוון מצבים וכן הלאה.

על פי גישה זו, כל בני האדם נולדים עם צרכים בסיסיים החיוניים להתפתחות רגשית ונפשית תקינה, כגון: הצורך
ביציבות ובבטחון, הצורך בגבולות סבירים, הצורך בהבעת רגשות וצרכים וכדומה.
כאשר ילד אינו מקבל מענה מספק לצורך מסוים (או לצרכים רבים), נוצרת סכמה בלתי מסתגלת הקשורה לאותו צורך,
לדוגמה: היעדר מענה לצורך בגבולות סבירים, סביר כי ייצר סכמה של תחושת זכאות בעולם,  "מגיע לי". הסכמות הינן
למעשה מעין "כפתורי רגישות", משקפיים דרכם אנחנו רואים את עצמינו, את האחרים ואת העולם גם בבגרות.
הן מספקות לנו יכולת ניבוי בעולם (שזה כמובן דבר מרגיע וחיובי כלשעצמו), אך יכולת זו מבוססת רק על התנסויות מהעבר, ולכן פעמים רבות אינה מתאימה ואף הרסנית, להווה או לסביבה בהווה. לדוגמא: ילד שלמד שאין על מי לסמוך בעולם מכיון שהוריו היו בלתי יציבים, ימשיך בדרכים שונות להתנהל על פי ניבוי זה, גם כשהאחרים או המצב אינו מתאים למסקנות שנילמדו בעבר. 

ביומיום החוויה את הסכמות מתבטאת בחלקים או בצדדים השונים של האדם - חלקם בריאים ויעילים וחלקם גורמים לו נזק אשר משמר את הכאב ואת חסכי הילדות. 

מטרת הטיפול הינה לחולל שינוי באמצעות חיזוק הצדדים הבריאים והיעילים, מתן מענה לצדדים של הכאב והחוסרים והגמשתהצדדים הבלתי יעילים כגון ביקורת פנימית.
הטיפול משלב התייחסות לבעיות העכשוויות שמציג המטופל, יחד עם התייחסות לעבר ולמקור הבעיות הקיימות בחייו היום.

 הבחירה בסוג הטיפול ובסדרי העדיפויות הטיפוליים יתבצעו על סמך תהליך הערכה.